ועידת ויקימדיה 2017/תיעוד/מסלול התהליך האסטרטגי/יום 2
Outdated translations are marked like this.
| WMCON 2017 | Core Conference Program | Fringe Events | Registration & Participants |
Location |
Logistics |
Contact |
Documentation, Reports, Reviews |
|
|
נושאים והזדמנויות: דיונים בהובלת המשתתפים
"הסיבוב הראשון של הדיונים בהובלת המשתתפים התקיים ביום שישי אחר הצהריים. ביחס לנושאי שטח ורציונליות, תוצאות הסיבוב הראשון מוצגות להלן יחד עם תוצאות הסיבוב השני והשלישי שהתקיימו ביום 2."
מבוא לטכנולוגיית החלל הפתוח
טכנולוגיית החלל הפתוח היא מתודולוגיה שפותחה על ידי הריסון אוון, כאשר הוא ביקש משוב מכנס מסוים והבין כי המשתתפים החשיבו את הפסקת הקפה כחלק הכי טוב של סדר היום - החלק היחיד אותו הוא לא תכנן מראש. מה זה אומר על תכנון ועידה? מה קורה בהפסקת הקפה? אתה מדבר עם האנשים שאתה רוצה לדבר איתם, על חשבון הזמן שלך, ועל בסיס הרצונות שלך. אוון לקח את העקרונות האלה ועיצב את טכנולוגיית החלל הפתוח (OST) כשיטה בה נעשה שימוש כבר למעלה מ-30 שנה בצורות שונות של ישיבות וועידות.
טכנולוגיית החלל הפתוח מבוססת על ארגון עצמי. המשתתפים מציעים ומנהלים שיחות במסגרת קבועה מראש של נושא נתון, ולאחר מכן משתפים דו"ח קצר הכולל את נקודות המפתח והמסקנות העיקריות מהדיון. המתודולוגיה כוללת ארבעה עקרונות מנחים וחוק אחד:
ארבעה עקרונות[1]
- 1. "האנשים שמגיעים הם האנשים הנכונים..."
- 2. "הזמן בו זה מתחיל הוא הזמן הנכון..."
- 3. "מה שהתרחש בפועל הוא הדבר היחיד שהיה יכול להתרחש..."
- 4. "וכשזה נגמר, זה נגמר."
חוק אחד
- 5. "חוק שתי הרגלים:" במידה ובכל שלב שהוא במסגרת הזמן שלנו ביחד אתה מוצא את עצמך בסיטואציה בה אתה לא לומד או תורם משהו, עשה שימוש בשתי רגליך, ולך למקום אחר.
דיונים בהובלת המשתתפים
להלן רשימת נושאים שהוצעו על ידי המשתתפים במהלך דיוני החלל הפתוח. הנושאים עודכנו מעט על מנת לשקף בצורה טובה יותר את המיקוד שלהם, בהתבסס על ההכרזות שנעשו מטעם מנחה הדיון בתחילת הפעילות.
הכותרות מוצגות בטבלאות המציינות גם את החללים המוקצים (מספרים) בהם נערכו השיחות, מספר המשתתפים בשיחות מופיע בדו"ח שפורסם, וקישורים לדו"חות של מנהלי הדיונים בפורמט PDF, מודפסים בפורמט word, או מפורסמים על גבי מטא-ויקי.
סיבוב 1
| # | כותרת | מנחה | אנשים | דיווח |
| 1 | ויקימדיה היא מרכז ידע פתוח וחופשי | המנחה | 6 | pdf / Google Doc |
| 2 | כלי הקוראים: סימניות, היסטוריית גלישה, ועוד. | WMTH | 5 | |
| 3 | בינה מלאכותית: זיהוי ונדליזם; מערכות מומלצות; קטלוג מדיה; הֲטָיָה? אֶתִיקָה? | Aaron Halfaker | 14 | pdf / Google Doc |
| 4 | Biomimetics: מה אנחנו יכולים ללמוד מהאבולוציה של מערכות מורכבות (סופר אורגניזמים, סטיגמרגי, ועוד) עבור מערכת התכנה ו... | Shyamal | 2 | |
| 5 | כל מערכות החינוך (מבינות ו)משתמשות בוויקימדיה ככלי חינוכי | Vahid | 9 | |
| 6 | כיצד פופוליזם וחדשות מזויפות משפיעים על ויקיפדיה, ומה אנחנו יכולים לעשות? | Sabria | 8 | |
| 7 | להפוך לתנועה: פשוט מאוד... אבל קשה מאוד. | Lukas | 18 | |
| 8 | שיתופי פעולה לטווח רחוק במסגרת פרויקט "גלאם"' | Sara Snyder | 10 | pdf / Google Doc |
| 9 | גיוס עורכים לוויקיפדיה מקרב תלמידי כיתות ג' בבית הספר היסודי | Manos | 5 | |
| 10 | מדע ונתונים: כיצד נוכל לייצג טוב יותר נתונים מדעיים? (מדע, נתונים, מטה-נתונים, ציטוט, ניתוח מטה) | Finn | 3 | pdf / Google Doc |
| 21 | מדיה עשירה ואינטראקטיבית בוויקימדיה | Brian Bawolff | 3 | |
| 23 | מאבק בהטרדות במסגרת הפרויקטים | Dannytt | 6 |
סיבוב 2
| # | כותרת | מנחה | אנשים | דיווח |
| 1 | הכלים שאנחנו צריכים על מנת לעשות את העבודה שלנו טוב יותר: (1) תוכן: להגן, לשפר, להוסיף; (2) קהילה: מורל / פרוייקטים; שימור עורכים; (3) פעילות: למשל GLAM / קישורים לקבוצות אחרות, גיוס של עורכים חדשים | Cas Liber | 3 | |
| 2 | GLAM: כלים לפיתוח תכניות (Edu.wiki, GLAM-wiki, wikiproject medicine, outreach) | Shani | 26 | |
| 3 | תרומות תומכות למיעוטים לא חוקיים (נרדפים) - למשל נוצרים קופטים, הומוסקסואלים, מפגינים | Fae | 1 | pdf / Google Doc |
| 4 | גיוון לשוני ואובדן: כיצד להקדיש יותר תשומת לב לשפות מיעוט | Viktor Semeniuk/Galder Gonzalez | 10 | |
| 5 | ידע ללא מקורות: מקום במערכת האקולוגית של ויקימדיה עבור ידע בעל-פה, ללא מקורות ושטרם פורסם | Sandra | 5 | pdf / Google Doc |
| 6 | גישה פתוחה: מהו התפקיד של ויקיפדיה במסגרת המערכת האקולוגית הגדולה יותר של הידע? | Megs | 5 | |
| 7 | תוכן נוסף בהרבה שפות נוספות | Leila | 5 | |
| 8 | יצירת תרבות קהילה בריאה | Nick K | 7 | |
| 9 | יצירת ספריה דיגיטלית גלובלית בחינם. ויקיטקסט, ויקידאטה, ויקיציטוט. | Aubrey | 6 | |
| 10 | הסתגלות למערכת האקולוגית של האינטרנט | Lukas | 6 | |
| 11 | כיצד אנחנו יוצרים קהילות שעדיין לא קיימות? | Islahaddow | 8 | |
| 12 | הפיכת מדיה-ויקי לחברתית יותר: דמיינו דף משתמש שבו תרומות המשתמש מוצגות כציר זמן | Tony Thomas / Florian Schmidt | 7 | pdf / Google Doc |
| 13 | הטיה לא מכוונת: מה אנחנו לא יודעים על הטיה מערכתית ועל השפעותיה על גיוון ועל חוסר בהירות? + קבוצות נושא ההטיה | Anasuya / Douglas | 20 | |
| 14 | האם הירידה במספר העורכים ושימור עורכים מהווה בעיה מדומה? | Eduardo | 8 | |
| 21 | הפיכת מדיה-ויקי לכלי מס' 1 לשיתוף סוגים שונים של ידע | Markus | 6 | |
| 22 | שילוב של פעילויות ויקימדיה במאמצים להפוך את נוכחות המין האנושי בכוכב שלנו ליותר ברת קיימא | Daniel Mietchen | 1 | |
| 23 | יצירת תת-פרויקטים מיוחדים לשיתוף תוכן ולאפשר מיקרו-תרומות. | Geraki | ||
| 24 | האם אנחנו תנועת צדק חברתי? | Christophe | 10 | |
| 25 | כיצד נדאג לכך שהמסר שלנו יהיה ידוע בקרב הציבור הכללי? אנשים מכירים את ויקיפדיה, אבל לא את התנועה או את מטרותיה/חבריה/מבניה. | ? | ||
| 26 | שותפויות: הרחבת הקהילה עם תחושת שותפות | Olushola | 7 | |
| 27 | פער מגדרי בוויקימדיה | Wikidonne / Wikimujeres | 9 | |
| 29 | קיום התייעצות קהילתית יעילה יותר ופחות בזבזנית במשאבים (ומהנה יותר?) | Lodewijk | 7 | |
| 30 | כיצד להגיע לאנשים באזורים כפריים (במדינות מפותחות) | John Sadowski | 8 | |
| 31 | איחוד קהילות על בסיס שפה משותפת | Behrus Mond |
סיבוב 3
| # | כותרת | מנחה | אנשים | דיווח |
| 1 | שילוב תהליך העבודה של ויקימדיה עם מחקר זרימות עבודה | Daniel Mietchen | 2 | |
| 2 | יצירת דברים שאינם ויקיפדיה: לא כל הידע הוא אנציקלופדי. | Coren | 11 | |
| 3 | ויקיפדיה וספריות: כיצד יכולים ויקיפדים/ויקימדים להבין טוב יותר מה יש לספריות להציע (יותר מאשר ספרים). איך אנחנו יכולים להזמין את עמיתינו הספרנים להצטרף? | Merrilee | 11 | pdf / Google Doc |
| 4 | המומחים שלנו: בעלי הברית שלנו, השותפים שלנו, משתפי הפעולה עימנו, עורכים-עמיתים. | Sandra F | 6 | pdf / Google Doc |
| 5 | מה יכול לפגוע בעצמאותנו, וכיצד ניתן למנוע זאת? | Slashme | 4 | pdf / Google Doc |
| 6 | איזון התפלגות מקורות המימון | Olaniyan Olushola | 7 | |
| 7 | לא-מקוון: מי צריך את זה הכי הרבה? איך אנחנו מקבלים את זה שם? בשנת 2017: 4 מיליארד אנשים. בשנת 2030? | ? | ? | |
| 8 | אובייקטים תלת-ממדיים: אחסון, שיתוף, הצגה/שימוש | Douglas | 4 | |
| 9 | מה אנחנו רוצים או צריכים על הפלטפורמה שלנו (מדיה-ויקי) עד 2030 | Snowolf | 8 | Meta |
| 10 | קוראים: איך נוכל להשיג הבנה טובה יותר של צרכי הקוראים שלנו, ואיך אנחנו יכולים לתקשר טוב יותר איתם? + מעורבות עם הקוראים שלנו: ליידע, לחנך, להתגבר את המכשולים בדרך להשתתפות, להציג את התוכן שלנו | Joseph Seddon / Martin Rulsch | 12 | |
| 11 | יכולת בנייה בקהילות קטנות ומתעוררות: מה זה אומר? | Rebecca | 15 | pdf / Google Doc |
| 12 | הרחבת התוכן על אפריקה. סגירת הפער בין הצפון לדרום | Meriem | 4 | |
| 13 | האזנה לדעות הקהילה, קבלת החלטות + ניהול עצמי. | Edward | 5 | |
| 14 | עריכה מתוך אפליקציות הודעות מידיות: מה אם נוכל לערוך בוויקיפדיה, וויקינתונים, TranslateWiki, וכו' מהוואטסאפ, טלגרם, פייסבוק מסנג'ר או WeChat? בואו לדבר איתי על הרעיון הזה. | Amir E. Ahoni | 5 | |
| 15 | איזה מידע אנשים יצטרכו בשנת 2030? | John | ||
| 17 | ויקימדיה SAARC: לגליזציה, שותפות, הנחיות, מימון, מודעות לוויקי בשפה האזורית, שיתוף פעולה ושיתוף משאבים, דפוס למידה, הגדלה של קהל הקוראים | וויקימנים מהודו, נפאל, בנגלדש, סרי לנקה |
||
| 21 | היסטוריה אבודה | Fae | 4 | |
| 22 | מידע רפואי בפרויקטים של ויקי | Shani | ||
| 23 | יצירת פרנסה: האם ניתן לעשות זאת בשיתוף עם בניית קהילה חזקה במדינה מתפתחת (מבלי לפגוע בתנועה כולה)? | Ed | Joined #11 | |
| 24 | איך אנחנו מספקים את האמצעים הנדרשים על מנת שכולם יבינו את העולם? | Christophe | 7 | |
| 26 | איך אני מקבל משאבים לפרויקט (הסופר מגניב) שלי? מענקים? תכנון שנתי? שותפים? | Aaron | 3 | |
| 28 | שיתוף פעולה יעיל יותר עם המאמצים של ויקימדיה: סקירה ארגונית חזותית של משימות, אחריות, גבולות; לפשט את הסקירה הארגונית; לעזור לאנשים למצוא את המקום שלהם עם פחות מאמץ | ? | ||
| 29 | הפחתת חוסר ההתאמה בין ויקיפדים וויקימדים (אנחנו באותו צד) | WikiDonne | ||
| 25 | מה אנחנו שכחנו? | Gnangarra |
נקודות מפתח מזוקקות
השיחות במסגרת פגישות החלל הפתוח התחילו באופן טבעי לייצר נקודות מפתח וערכות נושא. כדיילים של תנועת ויקימדיה, התבקשו המשתתפים לבחור ולדווח על הנקודות שעשויות להיות בעלות משמעות רבה יותר מנקודת מבט אסטרטגית. הנקודות הללו קובצו אז ל"קטגוריות רכות" על ידי המשתתפים, ולוטשו על ידי צוות הליבה - עדיין לא בצורה של נושאים מוצקים, אבל על מנת לתת לתוכן צורה כלשהי. בסוף, המשתתפים הוזמנו להסתכל על נקודות המפתח באשכול ולהוסיף תוכן חסר רלוונטי תחת כל הקטגוריות.
תוצאה של נקודות המפתח (מקובצות ב'קטגוריות רכות'):
התמונות של כל המקבצים זמינות כעת. לחצו על הכותרת של כל מקבץ על מנת לראות אותן.
1. מדיות אחרות
- קבצים גרפים מטופלים כמו טקסט על גבי ויקי
- מדיה עשירה כגון וידאו תשמש לצורך סיפורים
- עריכה שיתופית של מדיה
- תמיכה בלימוד ששאינו מבוסס רק על טקסט
- גישה מלאה לסך כל הידע (כל השפות)
- מולטימדיה / מדיה ללא טקסט תהווה מרכיב חיוני של הפרויקטים של ויקימדיה
- טריליון תמונות ברישיון חופשי
- יש דברים שאנחנו צריכים לעשות כדי לשרוד לפני שאנחנו מתמקדים בכיוונים חדשים
- להוות גורם מוביל ביצירת ובשיתוף ידע פתוח וחופשי
- האם ויקיפדיה עדיין תהיה כאן? כיצד היא תתפתח?
- אנחנו תנועת צדק חברתי
- הידע הוא יותר מאשר ויקיפדיה, אבל ויקיפדיה מושכת אנשים לקחת בו חלק
- להפוך לתנועה
- פעילותה של הקרן תובן על ידי הציבור הרחב
- מתן עדיפות למטרות התנועה על פני מיסוד או ביורוקרטיה
- טביעת הרגל האקולוגית של התנועה תהיה ממוזערת
- 7 מיליארד קוראים ועורכים
- אנחנו צריכים לראות את התנועה שלנו בכללותה - תקציב, תוכנית, משאבים - ואז להחליט מי הכי טוב להגשים את זה
- תרבות ידידותית ופתוחה כלפי מתנדבים חדשים
- הפיכת פרויקטי ויקי למקום שמח עבור כלל העורכים
- תתקיים תרבות קהילה בריאה
- טיפוח קהילה בריאה
- תמיכה ידידותית לגישה אנונימית
- טיפוח תקשורת יעילה בקרב התנועה שלנו
- קהילת ויקימדיה הפכה לסביבה מזמינה עבור משתמשים חדשים
- הטרדה/הטרדה מוסרית: תקיפה שיטתית כנגד משתמש; בידוד המשתמש; הכחשה פסיבית של שירותים; הפצה בזמן, מקום, שיטה, שהם מעבר לאקט יחיד = סביבה רעילה
- שימור/שיפור: תוכן, קהילה, מורל, פעילויות שטח.
- קל לתרום: קבלת שותפויות בברכה; הזמנת אנשים, הבנה של מניעים
- שקיפות / נגישות: קל להבין כיצד נוצר ידע ומדוע הוא אמין;
- להפוך קליטת/הפצת ידע לדבר מהנה, פשוט וחינמי.
- הקוראים נחשבים לחלק מהקהילה שלנו
- יהיו לנו אינטראקציות בריאות בתוך הקהילה
- תהיה לנו תקשורת מוגברת בין הפרויקטים (לצמצם את המכשול בפני התקשורת)
- נהלים טובים יותר להתמודד עם הטרדות על גבי ויקי ומחוצה לה
4. חינוך
- יצירת ויקיפדיה עבור אלו שנזקקים לה
- פלטפורמה חינוכית לבני אדם ולמכונות
- צריך שותפויות חזקות עם החינוך
- מותאם לצרכים שלי: יש לי 30 דקות לחנך את עצמי בנוגע להיסטוריה הרומית
- כל מערכות החינוך משתמשות בוויקימדיה ככלי חינוכי
- הפרויקטים של ויקימדיה מהווים שיטה/משאב מפתח ללמידת שפה
- תמיכה באוספים ובארכיונים של מדיה
- מחנכים משתמשים בתוצרי ויקימדיה ומאמינים בהם
- קהילות של מומחי ידע מהוות חלק פעיל של התנועה
- נוכחות גדולה יותר בחינוך מגיל צעיר
- להוביל את המורים/אנשי המקצוע לתרגל את הכלי החינוכי המקוון/לא-מקוון העיקרי ביחד
- לקדם בברכה למידה מחוץ לאנציקלופדיה שלנו
- להיפתח לדרכים חדשות של למידה
- הדור הצעיר מאמץ את הקונספט של שיתוף כמשהו שמעשיר את החברה
- התאמה אישית של למידה וחקירת ידע
- לטפח אוריינות מדיה בחינוך ובחברה
- פרויקטי ויקימדיה יעזרו לאזרחים להיות בעלי ידע רב יותר
5. שותפויות
- להביא מחקרים ומומחים רלוונטים לפרויקטים של ויקי
- פעילויות בין-שותפים הופכות לעשייה תקנית. לעשות דברים ביחד הופך לנורמה
- עד 2030 עובדים יחד עם ארגונים שיש להם את אותן מטרות - "שותפי התנועה"
- המשך חתירה להגשמת המשימה שלנו באמצעות שותפויות (חיצוניות/בתוך התנועה) היא הנורמה הטבועה בכל הפרויקטים, התוכניות והפעילויות
- להיות שותפים אמינים
- הרחבת השותפויות מעבר לבעלי הברית הטבעיים
- התרחבות על מנת לקחת חלק פעיל יותר בידע החופשי, במיוחד מאחר שוויקימדיה היא חלק מהמערכת האקולוגית של המידע
- ספרנים = ויקימדים ברחבי העולם
- שותפויות תוכנה הן עניין סטנדרטי ומבוזר
- שותפויות נוספות עם קהילות מומחים
- לטפח ולקדם שותפויות של גלאם כדי לשפר את התוכן שלנו
6. גיוון והכללה
- יחסי הכוחות המגדריים בין התורמים משקפים את העולם האמתי!
- להיות באופן שיטתי יותר ידידותי כלפי חברי התנועה
- יותר גיוון כערך של התנועה, לעומת ההומוגניות של העולם
- מה יידרש על מנת לסגור את הפער בין המינים (47-50% נשים)
- יש לנו גישה בשלה יותר כלפי גיוון
- גישה כוללת - תן לי לעזור לך
- שינוי תרבותי לכיוון הכללה רחבה יותר - גיל, מין, חינוך, גיאוגרפיה
- עוד אנשים שונים (יותר מאיתנו בחדר)
- לסגור את הפערים הדמוגרפיים בקרב העורכים
- גיוס ושימור של קהילות מגוונות
- לפנות מקום למי "שאינם ויקימדים", ולשמור מקום לנקודות מבט חסרות
- מגוון גיאוגרפי וכלכלי רחב יותר בתוך המדינות המפותחות
- לאסוף את כל ההטיות והסיפורים
- תוכן מגוון במסגרת פרויקטי ויקימדיה מטעם קהילות תת-מיוצגות
- תוכן מגוון יותר, במיוחד מקהילות תת-מיוצגות
- לגשר על פערי הידע שלנו
- איזה תוכן חסר לנו?
- הבנה קולקטיבית של "הטיות בעייתיות"
- התוכן של ויקימדיה צריך לשקף את העולם, לא רק את העורכים
- מקורות אוראליים/בלתי מוחשיים הם מקורות מהימנים
- לספק כלים שיאפשרו לאנשים לשתף ידע מעבר לוויקיפדיה
- לפעול עבור מגוון בראש ובראשונה
- קהילת ויקימדיה חדשה ומשגשגת ("הרחבת משמעות הידע")
- פרוייקט חדש לתיעוד ידע עממי או מקומי, היסטוריה בסיכון
- לקחת תפקיד פעיל יותר בלהגיע לקהילות לשוניות חדשות עם יותר תוכן ביותר פלטפורמות
- להפוך למרכז ידע לקבלת, הפצת וחיבור לתוכן חופשי ופתוח
- למצוא מקום לידע שאינו כתוב/מדעי
- לאמץ צורות רבות של ידע
- להכיר בצורות נוספות של ידע
- לגשת מעבר לאפיסטמולוגיה האנציקלופדית
- להימנע מעולם המונחים באנגלית
- ליצור קהילה של מתרגמי מטא
- הפרוייקטים של ויקימדיה יכללו ידע מגוון מקרב כל התרבויות, השפות והדיאלקטים
- השפה האנגלית לא נדרשת עוד כ״שפה גלובלית״
- לשמר גיוון לשוני
- גישה לסך כל הידע בכל השפות עד לשנת 2030
- לעודד יצירת תוכן והפצתו בקרב שפות מיעוט
- לעודד את תחייתן של שפות מתות/נשכחות
- גישה לא רק באמצעות שפה, אלא גם באמצעות רמת קריאה
- בתור תנועה, אנחנו נהיה פחות מרוכזים בתרבות האנגלית
- מתן כבוד לחשיבותם של שפות, תרבויות, וגיוון בשפה/תיעוד.
- מתן תמיכה וסיוע לקהילות קטנות
- להבטיח חלוקת משאבים שווה לכולם, במיוחד לקבוצות מיעוט, שפות קטנות ואנשים עם מוגבלויות
- הפרויקטים של ויקימדיה ישמשו כאחד מהכלים העיקריים לסגור את הפער שבין כלכלות מתפתחות וכלכלות מפותחות, באמצעות אספקת תוכן חינוכי/הזדמנויות
- קהילות מתפתחות צמחו משמעותית והן מקושרות היטב
- להסיר את כל המכשולים העומדים בפני גישה לסך כל הידע
- השתתפות רחבה יותר מאזורי מודעות נמוכה ומאזורי מודעות גבוהה (אזורים כפריים, מהגרים לא חוקיים, אומנות ואומנים, פרוורים עניים)
- לעודד שיתוף ידע ומומחיות מבלי ללמוד ממשק ויקי או פוליטיקה
11. אוטומציה
- לעשות שימוש בתרגום תוכן מיידי ואוטומטי על מנת להבטיח נקודת מבט נייטרלית
- תהיה לנו יותר אוטומיזציה
- מכונות מתמודדות עם משימות מותאמות ברגישות וביעילות
- להריץ אינטליגנציה מלאכותית ללא שינוי לשוני
- ויקיפדיה ככלי אינטראקטיבי, המבוסס על מציאות רבודה - 'עוזר Wiki'
12. חדשנות
- לספק גישה למגוון רחב של ערכות נתונים וכלי ניתוח לכולם
- אנחנו מעזים להתנסות וללמוד
- לקחת יותר סיכונים
- התרומה לפרויקטים של ויקימדיה נפוצה כמו להעלות פוסטים לרשתות חברתיות
- לא לפחד לעצור/להשבית ניסויים
- ידע משולב בכל הפרויקטים שלנו עם/עבור העולם
- מטבע WikiCoin
- עריכה כברירת מחדל - ממשקי משתמש ניסיוניים יותר ושימוש בבינה מלאכותית
- כלי המרת טקסט לדיבור עבור מכשירים ניידים
- להשקיע בממשק יעיל ומזמין על מנת לשרת משתמשים בצורה טובה יותר
- להסתגל למערכת האקולוגית של טכנולוגיות חדשות על גבי האינטרנט
- להתאים את עצמנו לשינויים בשימושים/ציפיות של המשתמשים
- לפתח דרכים (חדשות) לתרום על מנת לעודד צמיחה
- להגיע מעבר למתחמי טכנולוגיה מבודדים
- שמירה על עיקרון "הלחצן 'ערוך' זמין לכולם", תוך אימוץ פלטפורמות חדשות - לשמר את הדינמיות של התוכן (תמיד ניתן לערוך/להוסיף)
- יש לנו יותר משאבים טכנולוגיים על מנת לענות על הצרכים שלנו
- התוכן של ויקימדיה צריך להסתגל למהירויות אינטרנט שונות
- עדכון הפרויקטים של ויקימדיה עבור בני הדור הדיגיטלי
- האיכות של החיבור לאינטרנט תשתנה ממקום למקום ברחבי העולם
- ויקימדיה לא עוקבת אחריך (למשל ריגול ממשלתי, מכירת נתונים וכו')
14. הערכים שלנו
- פרויקטי ויקי = דוגמה לשיתוף פעולה עבור שאר העולם
- אנחנו נאפשר לאנשים לשתף ידע וערכים מחוץ לפרוייקטים של ויקימדיה
- להגן ולעודד ידע מהימן
- להגן ולשמר על האינטרנט החופשי (ללא עלות + גישה חופשית)
- המונחים ״ויקיפדיה/ויקימדיה״ יהיו מוגנים מעשיית שימוש מסחרי בהם
15. אמינות ואיכות
- אנו מתמקדים ביצירת תוכן המבוסס על איכות
- העורכים/הקוראים טובים בהערכת טיבם של מקורות
- אנו מספקים תוכן מהימן
- האוסף של מידע חופשי שבידנו מוגן מפני השפעת אנטי-ידע
- לסייע בהשבת אמון הציבור בעובדות ניתנות לאימות
- להגביר את תהליך המדידה של פרויקטים
- לסנן את כל התרומות ממשתמשים מסוימים - מקורות יחסיים / אמינים על נושאים
16. מה חסר?
- מה עם GLAM? - זה צריך להיות נושא מקיף
ריאן מרקלי, מנכ"ל Creative Commons
ריאן מרקלי, מנכ"ל Creative Commons, הצטרף לוועידת ויקימדיה על מנת לחלוק את ניסיונו האישי בפיתוח אסטרטגיית תנועה עבור CC. להלן תיאור כללי של מספר נקודות מפתח שהוא העלה:
- ריאן התחיל בלהודות למשתתפים על האפשרות לדבר בשפת אמו. הוא תיאר את ההקשר של דבריו: 18 חודשים בהם עסק בפיתוח אסטרטגיית תנועה עבור Creative Commons, שם הוא יישם הרבה ממה שלמד מתנועת ויקימדיה וקודמותיה בהקמת התנועה שלו.
- ראיין הציג את עצמו כמנכ"ל Creative Commons, אך גם כוויקיפד - עם כמה עריכות שנמחקו על ידי בוט - וגם כמוזיליאן, מה שמאשר שאנחנו, בתפקידים שונים ומבחינות שונות, חלק מתנועה אחת הדוגלת בגישה פתוחה לידע וביצירתיות.
- Creative Commons ידועה ברישיונות הפתוחים שלה, אך ייתכן שאנשים לא ידעו על הפרויקטים החינוכיים שלה, השדלנות, ושחרור המוצרים לטובת הציבור. ראיין נתן דוגמה של שיתוף פעולה עם מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, מה שלקח שבע שנים לייצר.
- ליבה של האסטרטגיה הארגונית של Common Creative הוא "ליצור commons דינמיים, שמישים, המופעלים על ידי שיתוף פעולה והכרת תודה". זוהי צורה פשוטה יותר של הכרת תודה ליוצר העבודה, ולעשות זאת בצורה נלהבת.
- "צריך להודות שהעבודה שלנו היא פוליטית" - הוא אמר - "ידע פתוח הוא מעשה פוליטי. אנחנו צריכים לעמוד יחדיו כדי להגן אחד על השני. יש בזה כוח".
- קהילות Creative Commons נוצרו על ידי פעילים בודדים שפגשו אנשים ברחבי העולם ושאלו אותם האם הם רוצים להיות שלוחות מקומיות עם רישיונות ניידים מותאמים. פעם היה רישיון בינלאומי, גזלנו מהשותפים המקומיים שלנו את מה שנתן להם גאווה. אז היינו צריכים להבין: נתנו לאנשים נקודת התחלה (הכנה), עם סדרה של שאלות וסדרה של בירורים לבצע, הבאנו מחקר ועשינו סקרים בכל רחבי העולם. מה שלמדנו הוא שאם אנחנו רוצים להגיע לאנשים, אנחנו צריכים לתקשר אתם בשפה שלהם. בפעם הראשונה, התוכן תורגם במספר שפות נבחרות מרכזיות, וזה עשה הבדל גדול.
- בנוגע לתהליך כתיבת האסטרטגיה, ריאן ציין שוועדת ניסוח טיוטה שכוללת 20 אנשים היא "מעגל מיוחד של גיהינום" - במסגרתו הדגש הוסט מתרומה אישית למסגרות מוסדיות ולעורכי דין. הטיוטה הראשונה של האסטרטגיה נשלחה החוצה להתייעצות, ולאחר מכן כלל ההערות והביקורות מרוכזות ביחד. פסגת Creative Commons בחודש אפריל תגיש את האסטרטגיה בחזרה לקהילה על מנת להשלים את התהליך.
- "העבודה שלכם חשובה - זה מרגיש כאילו מדובר רק על קבוצה של פתקים דביקים על הקיר, אבל הם בעצם מכילים תובנות חשובות. קשה לחשוב על אסטרטגיה".
- במסגרת הפסקה דרמטית, ריאן אמר: "אתה מוזר... וכך גם אני. הדברים שחשובים לנו במיוחד, לא נכללים ברשימת עשרת הדברים החשובים עבור רוב האנשים. אם אני עושה דירוג של בעיות המציקות לאנשים אחרים, אנחנו (האנשים המוזרים) יודעים כי ידע פתוח תורם לכל אחד. אנחנו יחד בזה - אני מטפס לתוך החור הזה אתכם".
שאלות והערות מטעם המשתתפים
ש = שאלה / ת = תשובה / ה = הערה
- ש. אנחנו מזדהים כתנועה, אבל אנחנו לא באמת יודעים מה עומד מאחורי זה... מה לגביך?
- ת. ריאן הדגיש את ההבדל בין 'זיכיון' ל'תנועה' - התנועה סובבת סביב ערכים משותפים, תוך שימוש בטקטיקות שעשויות להגיע ממקורות אחרים. תנועות אינן מחליטות מי נכנס, הן מבוססות על הערכים שלאנשים אכפת בהם. הייתי אומר שאני 'בתנועה', וכך גם הרבה מאנשי Creative Commons.
- ש. לגבי האנשים שאינם בחדר. במקרה שלך - הצרכנים, במקרה שלנו -
הקוראים של פרויקטים ויקי השונים. אבל חלק אחר הוא הקהילות - בצד של ניהול התנועה, יש תחושה כי הקהילות עושות משהו שלקוראים לא אכפת ממנו.
- ת. לא מדובר רק על העורכים והקוראים, אלא גם על אלו שמייצרים מקורות ראשוניים, כדי שנוכל לצטט אותם; אנחנו צריכים עיתונאים טובים. אנחנו צריכים שהאינטרנט יהיה אמין.
- ת. אם האסטרטגיה אינה מתסכלת, ולא נותנת לך את ההרגשה שהשמטת משהו מאחור, עשית טעות. זה צריך להרגיש קשה, ומתסכל... ולכלול שיחות קשות לגבי מה לא לעשות, במקום לגבי מה כן לעשות, בגלל שאנחנו מעט אנשים עם מעט זמן ואנרגיה. מחצית מהאסטרטגיה תיכתב בחדר זה, המחצית השנייה תיכתב בשעה שאתם תיישמו אותה - אתם מחויבים לעשות משהו לא בסדר.
- ה. Copyleft, כתנועה, אפילו פחות חשובה משהייתה בעבר. תרבות הרמיקס קיימת, אבל לא במונחים שרציתם או שאהבתם. שמנו את זה בניתוח [מגמות] "מתות".
- ת. Copyleft היא קבוצה של רישיונות המוגדרים כחופשיים ופתוחים ואינם מגבילים שימוש כמו שימוש מסחרי. אני לא חושב שהרעיון הזה פחות רלוונטי היום. אני אגיד לך כי copyleft נמצא במגמת עלייה, במיוחד CC0, כי כמה מאיתנו פועלים לצורך הדגשת הערך המוסף של זה. משתמשות בו ממשלות וחברות כמו פליקר, שקיבלו הרבה יותר תוכן אחרי שהם אימצו את זה... "בחרו במריבות גדולות עם האויבים שלכם, לא במריבות קטנות עם החברים שלכם. יש הרבה אויבים שם בחוץ, בואו ונפנה את תשומת הלב שלנו אליהם."
- ש. כאשר שמעתי לראשונה על Creative Commons לא ידעתי שיש מרכיב משפטי. אני מחפש מקום שבו אני יכול לשתף ולגשת לתוכן מבלי לעבור דרך פורטל בבעלות חברה.
- ת. Creative Commons מתקיים בכל מיני חברות כמו פליקר (Verizon). אין 'דלת כניסה' ל-commons. אנחנו מנסים להתייחס למאפיינים אלו כמו היחס לאגרוף בקרב צלמים, ייחוס בלחיצה אחת... אנחנו צריכים כלים התומכים בשימוש של commons.
- ת. אין ארכיון אחד - ארכיון האינטרנט הוא המארח הסביר. CC גדל כפי שהוא גדל מאחר והוא בנוי על כלים בהם אנשים כבר משתמשים. חיפוש CC נותן לך את הרשימה אבל מפנה אותך לפלטפורמות. אם נהפוך למתחרים מול שותפויות פלטפורמות, אנחנו צריכים לשקול את ההשפעה שתהיה לכך...
- ש. מה לגבי המרכיב המשפטי שחל על פטנטים?
- ת. האם Creative Commons יכולה להיות בעלת נוכחות בעולם הפטנטים? הרבה אנשים מבקשים רישיונות ספציפיים עבור exe, .com, חינוך...
הערות
- ↑ Adapted from Open Space Technology. (2017, January 11). In Wikipedia, The Free Encyclopedia. Retrieved 22:43, April 4, 2017, from https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Open_Space_Technology&oldid=759475691
- ↑ לא התקבלה החלטה חד משמעית האם כותרת זו מכסה במלואה את נקודות המפתח.